ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ד · קטע ד׳

וּתְזַכֵּנִי עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּר מִדַּת הַכַּעַס בְּתַכְלִית וְאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה לִכְבּשׁ כַּעֲסִי תָמִיד וְלֹא אֶכְעוֹס וְלֹא אַקְפִּיד שׁוּם כַּעַס וְהַקְפָּדָה כְּלָל עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לַעֲבוֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה וּלְהַכְנִיס כָּל כּחִי וְכָל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי וְדַעְתִּי בְּתוֹךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאד מְאד וְאֵדַע וְאַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, וְאַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וּמַבִּיט וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה וְאֵדַע לִפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל יְדֵי זֶה יֻמְשַׁךְ עָלַי יִרְאָה וְאֵימָה גְדוֹלָה מִפָּנֶיךָ, וְאֶזְכֶּה לְכַוֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה וְלֹא אַסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי כְּלָל מִשּׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה, וְלֹא אַתְחִיל לְהַטּוֹת דַּעְתִּי כְּלָל מִכַּוָּנַת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁל הַתְפִילָּה וְלֹא אֶחְשׁב חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, רַק אֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי בְּדִבּוּרֵי הַתְפִילָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם