ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע א׳

"אוֹדֶה יְהוָה מְאד בְּפִי, וּבְתוֹךְ רַבִּים אַהַלְלֶנּוּ, כִּי יַעֲמד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ עַתָּה, וְאֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי לְפָנֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַב הָרַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי חֶדְוָה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִסִּטְרָא חֲדָא, וַעֲצִיבוּ מִסִּטְרָא חֲדָא, וְגדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי לִשְׂמחַ עַל חֶלְקִי, הוּא בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, וּמְרוֹמָמִים מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מְחַבֵּב אוֹתָנוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה, וְאַתָּה אוֹהֵב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וּמֵאַהֲבָתְךָ וּמֵחֶמְלָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הִרְבֵּיתָ לָנוּ תוֹרָה וּמִצְוֹת, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמחַ וְלָשִׂישׂ וְלָגִיל מְאד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" אֲבָל מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, נוֹפְלִים עָלַי בְּכָל עֵת עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, "כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי" וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי זאת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה מַזִּיק מְאד לַעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי מֵחֲמַת הָעַצְבוּת נִטַּמְטֵם לִבִּי וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי יָכל לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט חֲטָאַי וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, קָשֶׁה מְאד וְכָבֵד עָלַי, מֵחֲמַת שֶׁנִּטַּמְטֵם לִבִּי עַל יְדֵי הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה.