ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט׳ · קטע ה׳

וְאֶזְכֶּה תָּמִיד לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי וּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאוּכַל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, כִּי צְרָכַי הֵמָּה מְרֻבִּים מְאֹד, וְדַעְתִּי קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קוֹלְמוֹסִין, אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ אֶפֶס קָצֶה מִצְּרָכֵינוּ הַמְרֻבִּים מְאֹד, כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְנוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל שׁוּם מִדָּה רָעָה וְשׁוּם תַּאֲוָה רָעָה מֵאִתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ בְּתַכְלִית הָרִחוּק וְאַף עַל פִּי כֵן בְּכָל עֵת שֶׁאֲנַחְנוּ בָּאִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ נִסְתַּם פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ