ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט׳ · קטע ו׳

יְהֹוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵינוּ, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, וְהָכֵן לְבָבֵינוּ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְדִבּוּרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ בְּאֹפֶן שֶׁיֻּפְתַּח לָנוּ אוֹרְךָ הַגָּדוֹל עַל יְדֵי זֶה, שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא מִפִּינוּ בֶּאֱמֶת כָּל צְרָכֵינוּ, וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ הַכֹּל נוּכַל לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר לְפָנֶיךָ בְּאִמְרֵי פִינוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵינוּ וְתַקְשִׁיב תְּחִנּוֹתֵינוּ, וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל