ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע א׳

"אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל, כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּעֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בִּכְלָל וּבִפְרָט, "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכחַ אַיִן לְלֵדָה" וְעַל יָמֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה נִבְּאוּ כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה כִּי תָכְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת, הֵן מֵעל הַנְּתִינוּת וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַחוֹלָאַת וְהַמַּכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים הַשְּׁכִיחִים בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן וּשְׁאָר מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְרב הָעוֹלָם יֵשׁ חֲשׂוּכֵי בָנִים, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר גִּדּוּל בָּנִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים וּבָנוֹת וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְפַרְנְסָם וּבִפְרָט לְהַשִּׂיאָם לְהֶהָגוּן לָהֶם, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד וְיוֹשִׁיעוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ, וְנוֹסַף לָזֶה מַה שֶּׁנִּשְׁמַע בְּכָל עֵת שֶׁמִּתְיָעֲצִים עָלֵינוּ וְחוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת לִגְזר גְּזֵרוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חָלִילָה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וּבִפְרָט כִּי רֻבָּם נוֹגְעִים בְּדַת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְעַל כָּל אֵלֶּה קָשָׁה מִכֻּלָּם צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ מַה שֶּׁאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ עוֹשִׂים לְעַצְמֵנוּ, מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַפִּים בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, וְגַם עָשִׂינוּ בְּהֵפֶךְ, כִּי הִרְבִּינוּ לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ וּבִפְרָט אָנכִי אֲשֶׁר כְּבָר נִלְאֵיתִי לְהִתְוַּדּוֹת וּלְסַפֵּר מַהוּתִי וְעִנְיָנִי וְהַנְהָגוֹתַי וּמַחְשְׁבוֹתַי וּמַעֲשַׂי הַמְגֻנִּים וְהַזָּרִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנִי מֵעַתָּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק וְלִזְעק וְלִשְׁאג וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, כִּי מַר לִי מְאד כִּי "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם מָנוֹס וְהַצָּלָה, וְאֵין לִי שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה, כִּי אִם לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, הֵן עַל צָרוֹת נַפְשִׁי, הֵן עַל צָרוֹת כְּלָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּחֻיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָם וְעַל כֻּלָּם אֵין לָנוּ שׁוּם מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כִּי אִם עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, כַּאֲשֶׁר צִוּוּנוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ תתקעח אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת מַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת קדֶם הַתְפִילָּה וּבִשְׁעַת הַתְפִילָּה, הֵן מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וּפְנִיּוֹת, הֵן רִבּוּי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְרַעְיוֹנוֹת הָרָעִים הַבָּאִים עָלַי בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְמַלֵּט נַפְשִׁי מֵהֶם, כִּי הִתְפַּשְּׁטוּ עָלַי מְאד מְאד, הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁילוּ כחִי, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי אָנָה אֲנִי בָא אָנָה אֶבְרַח אָנָה אָנוּס, אָנָה אֶמָּלֵט מִפְּנֵיהֶם כִּי כִּתְּרוּנִי וְהִדְרִיכוּנִי, "סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה אֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא עָלְתָה מֵאִתִּי תְפִילָּה אַחַת בְּלִי רִבּוּי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר מִלְּבַד הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת שֶׁהָיוּ מְעֻרְבָּבִים לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל אִם דִּבַּרְתִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְפִילָּה אֲשֶׁר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים וּבְרָכוֹת דִּלַּגְתִּי לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי, כִּי הָיָה פִי חָלוּק לְגַמְרֵי מִלִּבִּי, בְּפִי וּבִשְׂפָתַי אָמַרְתִּי בִּלְשׁוֹן עִלְּגִים חֲצִי מַאֲמָרִים פְּגוּמִים מְאד, וְלִבִּי הָיָה רָחוֹק מֵהֶם מְאד, כִּי לִבִּי הָיָה מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת מְאד אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, מָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, "וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, אָנָה אוֹלִיךְ אֶת כְּלִמָּתִי אַיֵּה אֵפוֹא אֶתְחַבֵּא וְאֶטָּמֵן מִפְּנֵי בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי הָעֲצוּמָה וְהַמָּרָה וְהַגְּדוֹלָה כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב.