ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע ב׳

וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה, הַבּוֹחֵר בִּתְפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים וּמִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, לְפִי שֶׁצָּפִיתָ וְרָאִיתָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהִתְעַדֵּן וּלְהִתְעַנֵּג וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּתְפִלָּתָן שֶׁל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲמד לִימִין צִדְקֵנוּ וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ בְּכָל עֵת, שֶׁנִּזְכֶּה לְגָרֵשׁ מֵאִתָּנוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכָל הָרַעְיוֹנוֹת הַמְבַלְבְּלִים וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בֶּאֱמֶת, בְּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְזַכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה הַמַּחֲשָׁבָה קְשׁוּרָה אֶל כָּל דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בְּאַחְדוּת גָּמוּר וְלֹא יַעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ שׁוּם פְּנִיָּה וּמַחֲשָׁבָה זָרָה בִשְׁעַת הַתְפִילָּה רַק נִזְכֶּה בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה לְהַעֲבִיר מִדַּעְתֵּנוּ כָּל הַפְּנִיּוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם מַחֲשָׁבָה שֶׁל שְׁטוּת שֶׁל אֵיזֶה צַד גַּדְלוּת שֶׁל הֶבֶל, לַחְשׁב שֶׁאֲנִי מְיֻחָס וּבַעַל מִשְׁפָּחָה, אוֹ לְהִדַּמּוֹת בְּעֵינַי שֶׁכְּבָר הָיָה לִי יְגִיעָה וְעָמָל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אַךְ אַכִּיר חֶסְרוֹנִי וְאֵדַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת וְאֶשְׁכַּח אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתִּי וּבֵית אָבִי, וְאֶת כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁמַּגִּיעַ מֵהֶם אֵיזֶה צַד פְּנִיָּה שֶׁל גַּדְלוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת רַק אֶעֱמד כְּרָשׁ וּכְאֶבְיוֹן וְאֵדַע פְּחִיתוּתִי וּגְרִיעוּתִי וְשִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲבָל אֶהְיֶה בָּטוּחַ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, וְאַתָּה קָרוֹב לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לְבַד אַרְחִיב אֶת לִבִּי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ בְּאפֶן שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת זַכָּה וְצַחָה וּנְכוֹנָה וּשְׁגוּרָה בְּפִי, בְּאפֶן שֶׁתִּשְׁמַע וּתְקַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וּבַקָּשׁוֹתֵינוּ וְנִזְכֶּה לִמְשׁל בִּתְפִלּוֹתֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כחַ לִפְעל בִּתְפִלָּתֵנוּ כָּל מַה שֶּׁנִּרְצֶה, אֲפִלּוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים וְתִתְעַדֵּן וְתִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה תְקַיֵּם אֶת עוֹלָמְךָ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בְּכחַ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים תָּמִיד וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בֵּין אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, וּבֵין אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם.