ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט מִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת אֲשֶׁר נִשְׁמְעוּ בְיָמֵינוּ שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם חֲמל עַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ בְּבִטּוּל גָּמוּר כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה כִּי לֹא דִּבֶּר יְהוָה לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָלִילָה.