ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע ד׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּפִי עמֶק יְרִידָתֵנוּ עַתָּה בְסוֹף הַגָּלוּת הָאָרךְ הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ" וְאָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים, כְּפִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְעַט בְּנַפְשׁוֹ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נאמַר מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ וְאָנוּ מִתְחַזְּקִים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם לִישׁוּעָה, אוּלַי יָחוֹס עַתָּה אוּלַי יְרַחֵם עַתָּה אוּלַי נַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה לַעֲזב דַּרְכֵּנוּ הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְגֻנּוֹת וְכוּ', וְאִם חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יַעֲלֶה שֶׁיִּתּוֹסֵף עַל יִשְׂרָאֵל חָלִילָה עוֹד גְּזֵרָה אַחַת מֵהַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חָלִילָה, כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה כִּי גַם עַתָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ על הַגָּלוּת, וְרַבִּים מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נִתְרַחֲקוּ מִמְּךָ מֵחֲמַת על מְרִירַת הַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי מִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, "וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ אַל תִּקְצף יְהוָה עַד מְאד וְאַל לָעַד תִּזְכּר עָוֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻּלָּנוּ" רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל"