ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח · קטע ג׳

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, אֵל אֱמוּנָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, חָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְנָטַעְתָּ בְּתוֹכֵנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר יָרַשְׁנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ אַךְ מֵעצֶם רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי עֲדַיִן עוֹלִים עַל הַלֵּב מַחְשְׁבוֹת חוּץ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר זֶה עִקָּר הַהִתְרַחֲקוּת וְהַסְתָּרַת פָּנִים וְצָרָה גְדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה".