ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ח · קטע ד׳
רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים, בְּרַחֲמִים רַבִּים, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וְהִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה רַק נִזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְהַאֲמִין בְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה זַכָּה וּנְכוֹנָה וְתִהְיֶה הָאֱמוּנָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ, עַיִן בְּעַיִן בְּאפֶן שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי, זוֹ הַבּוּשָׁה, לְבִלְתִּי אֶחֱטָא עוֹד שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן, וְלֹא אֶפְגּם עוֹד שׁוּם פְּגָם כְּלָל וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה שֶׁל אֵיזֶה תַאֲוָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנְךָ, תִּפּל עָלַי תֵּכֶף אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה וּבוּשָׁה גְדוֹלָה מִפָּנֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלַי בְּכָל עֵת וָרֶגַע וְרוֹאֶה בְּמַעֲשַׂי וְיוֹדֵעַ צְפוּן לִבִּי וּמַחְשְׁבוֹתַי כִּי "מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר", כִּי מְלוֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא"