ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע א׳

אֲדוֹן כּל מוֹשֵׁל בַּכּל, אַתָּה בָּרָאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, כִּי זֶה הוּא הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים וְעַתָּה "אָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה", כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מֵהַתַּכְלִית הַזֶּה מִקָּצֶה אֶל קָצֶה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וְל א דַי שֶׁלּ א זָכִיתִי לְהַתַּכְלִית הַזֶּה אַף גַּם הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת טוֹבָתִי וּקְדֻשָּׁתִי כִּי חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וְהוֹסַפְתִּי בְּכָל פַּעַם חֵטְא עַל פֶּשַׁע יָמִים עַל יָמִים שָׁנִים עַל שָׁנִים, עַד אֲשֶׁר ל א חָלַף עָלַי יוֹם אֶחָד מִכָּל יְמֵי חַיַּי בְּלִי חֲטָאִים וּפְגָמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, עַד אֲשֶׁר עֲווֹנוֹתַי רַבּוּ מֵחוֹל יַמִּים וּמֵעֲפַר הָאָרֶץ וּמִטִּפּוֹת הַיָּם, וְעָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת ראשִׁי, וְגָבְהוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפִּי עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי יָכל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת מֵעצֶם מְרִירוּת עֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מְאד אוֹי לִי מֶה עָשִׂיתִי, וְאִם זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי, "נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת, תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי, אֶת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" מָה אמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, כִּי כְּבָר שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ לִפְנֵי בּוֹחֵן כְּלָיוֹת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן ל א נִתְעוֹרַרְתִּי בֶּאֱמֶת לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמֶת יָדַעְתִּי ה' אֱל הַי כִּי ל א עָלֶיךָ תְּלֻנָּתִי חָלִילָה כִּי אִם עָלַי וְעַל נַפְשִׁי אָנכִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל אֵלֶּה בִּי אֲנִי אֲדוֹנִי הֶעָוֹן, וְהַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ נָקִי אַךְ עִם כָּל זֶה אָמַרְתִּי "וִיהִי מָה אָרוּצָה" דְּבָרַי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ, אוּלַי אֶמְצָא עַתָּה חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֶיךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וְתַחְתּוֹר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִרְדּף בֶּאֱמֶת אַחַר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ נִבְרֵאתִי, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהַשִּׂיגוֹ בֶּאֱמֶת.