ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אַתָּה עֵדתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאד לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קדֶשׁ, ה' לְארֶךְ יָמִים" כִּי אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים וְרַק אַתָּה לְבַד יָכל לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת אֲפִלּוּ אֶת הַגָּרוּעַ וְהַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְאֵיךְ נוֹלַד וְאֵיךְ נִמְשַׁךְ לָזֶה הָעוֹלָם, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְגַם כַּמָּה חֲמִימוּת שֶׁל תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל נִכְנַס בְּכַמָּה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַיְנִיקָה שֶׁיָּנְקוּ חָלָב מִנָּשִׁים שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרוֹת כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ הֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנוּ אִמֵּנוּ, עַד אֲשֶׁר גָּבְרוּ עָלֵינוּ מְצוּלוֹת יָם, הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַבּוֹת מְאד וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבֵּנוּ נִכְשַׁלְנוּ וְאֵין עוֹזֵר.