ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳ · קטע ב׳

וְכַאֲשֶׁר מְבאָר וּמְברָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁל מה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קהֶלֶת, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קדֶשׁ מִגּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, "כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבאָר מְאד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" וְכוּ' וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בָּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְל א יִוָּתֵר לָנוּ דָבָר וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה, מַה נַּחְשׁב עַל ה', לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם" אֲהָה אָחִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵינוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.