ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳ · קטע ו׳

מָה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ, בַּמֶּה נְקַדֵּם ה', נִכַּף לֵאל הֵי מָרוֹם, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְכוּ' וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים, וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, אֵין מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְסַפֵּר עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, רְבָבוֹת רְבָבוֹת נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת וְנִסִּים וַחֲסָדִים שֶׁלּ א נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם אֲשֶׁר הָיוּ גְנוּזִים וּמְכֻסִּים אֲשֶׁר חָפְרוּ וְחָתְרוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּכחָם הַגָּדוֹל משֶׁה רַבֵּנוּ הָרוֹעֶה נֶאֱמָן וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מִבַּעַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן רִבּוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, לְרַחֵם אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לְרַחֵם וְלָחוֹן אֶת שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים לָחוֹן כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שְׁפָלִים וְנִבְזִים וְנִמְאָסִים, כָּאָמוּר. "וְאַף גַּם זאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם ל א מְאַסְתִּים וְל א גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם", עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְל א עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ תֹקֶף וְהִתְחַזְּקוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כחַ לְהִתְחַזֵּק עַד הֵנָּה לִבְרחַ אֶצְלְךָ תָּמִיד, לִבְטחַ בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְצִלְּךָ אָנוּ חוֹסִים, כֵּן יוֹסִיף ה' אֱל הֵינוּ אָב הָרַחֲמִים לְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר חֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים הַחֲתוּמִים בְּאוֹצְרוֹתָיו עִמָּדוֹ כְמוּסִים, עַד נִזְכֶּה לְ"רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַבָּךְ חוֹסִים", עַל כֵּן עוֹדֶנִּי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה, עֲדַיִן תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי חָזָק בַּה' שֶׁאֶזְכֶּה עוֹד מֵעַתָּה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת בֶּאֱמֶת