ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳ · קטע ה׳

אֲבָל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה לְמַכָּתֵינוּ הָאֲנוּשָׁה, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בְּכחָם הַגָּדוֹל תִּקְּנוּ מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, וְעָשׂוּ עִמָּנוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, עַד שֶׁהֵכִינוּ לָנוּ צֳרִי וּמָזוֹר וּתְרוּפָה בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי סַמִּים שֶׁל חַיִּים יְקָרִים וַאֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים וְהוֹרוּ לָנוּ כַּמָּה וְכַמָּה דַּרְכֵי עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים זִכִּיתָנוּ שֶׁזֵּרְזוּ אוֹתָנוּ מְאד מְאד בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כּחֵנוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם אֲנַחְנוּ נִשְׂמַח בַּה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, אֲשֶׁר זִכָּנוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְל א עָשָׂנוּ גוֹי, שֶׁלּ א שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, וְהִצִּילָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, בְּנִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, מִלִּהְיוֹת מִתְנַגֵּד וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְעַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱל הַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ", בָּרוּךְ אֱל הֵינוּ שֶׁבָּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת