ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ד · קטע א׳

תּוֹמֵךְ תְּמִימִים הוֹשִׁיעָה נָּא, תַּקִּיף לָעַד הַצְלִיחָה נָּא, תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ תָּם וּמִתַּמָּם עִם תְּמִימִים, זַכֵּנִי לַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵחֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְזָרוֹת רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים בֶּאֱמֶת.