ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ט״ז · קטע ז׳

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, שֶׁתִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ וּשְׁלִיטָה לְהַחִיצוֹנִים לִינק מֵהַצְּדָקָה שֶׁלִּי, וְלֹא יוּכְלוּ לְקַלְקְלָהּ בְּשׁוּם אפֶן כִּי אֲנִי נוֹתֵן כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁלִּי עַל דַּעַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה וְהֵם יַעֲלוּ אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי, וְיַעֲשׂוּ וִיתַקְּנוּ עַל יָדָהּ יִחוּדִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה בֶּאֱמֶת וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי וּתְזַכֵּנִי לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִיאוּף לְגַמְרֵי וְלִזְכּוֹת לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כחַ וּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי