ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ח · קטע א׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע וְהָאָוֶן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַתָּה מַבִּיט וּמַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקִרְבֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" וְנֶאֱמַר. "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יְהוָה, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי"