ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ח · קטע ב׳

עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמדָה וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, מָתַי תָּבא אֵלַי שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶה כַמָּה, בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, אֲבָל עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן, עֲדַיִן שֶׁתָּצִיץ וְתַבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט דִּמְעַט נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וְתַעְלִים עֵינֶיךָ מִלִּרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי וְעצֶם הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁתַּכְנִיעַ וּתְבַטֵּל רִבּוּי הָרַע לְגַבֵּי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כּחַ לִמְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתֵטִיב עִמִּי בְּחַסְדְּךָ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא כִגְמוּלִי וּכְמַעֲשֵׂי יָדַי הַפְּגוּמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחַסְדְּךָ וּכְטוּבְךָ הַגָּדוֹל וּכְרַחֲמָנוּתְךָ הֶעָצוּם, אֲשֶׁר אֵין אַתָּה מַבִּיט עַל הָרַע כִּי אִם עַל מְעַט הַטּוֹב וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.