ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ז · קטע ב׳

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וּבְגדֶל רִחוּקִי עַתָּה מִמְּךָ וּבְכָל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי וּפָגַמְתִּי עַד הֵנָּה, עִם כָּל זֶה "רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה", וְאַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ, וְאַתָּה יָכל לְסַבֵּב בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנכִי לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד בֶּאֱמֶת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, כִּי הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרָי, וְעַל יָדָם בָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי