ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ג׳ · קטע א׳

רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רוֹפֵא אֱמֶת, רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלּ א נָבא לִידֵי שׁוּם מַחֲלָה וּמֵחוֹשׁ וּכְאֵב כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בָּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה חוֹלָאַת אוֹ מֵחוֹשׁ עַל פִּי גְזֵרַת דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ, שֶׁלּ א נִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם לִמְסֹר עַצְמֵנוּ חָלִילָה לְיַד הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם, הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא יוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹת הַחוֹלָאַת וְהַמֵּחוּשׁ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲפִלּוּ הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים הַבְּקִיאִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָתָם מְאד, כִּי אֵין שׁוּם רוֹפֵא מֻמְחֶה וְחָכָם שֶׁיּוּכַל לֵידַע לְכַוֵּן הַסַּם הַמְיֻחָד לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כְּפִי גְּזֵרַת דִּינֶיךָ שֶׁגָּזַרְתָּ שֶׁלּ א יִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֲשֶׁר עַל כֵּן אִי אֶפְשַׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁיִּתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דַיְקָא שֶׁנִּגְזְרוּ עַל רְפוּאָתוֹ, וּמִי הוּא הֶחָכָם שֶׁיֵּדַע כָּל זֶה מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרב הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הֵם נִבְעָרִים מִדַּעַת חָכְמַת הָרְפוּאוֹת, וְאֵינָם בְּקִיאִים הֵיטֵב בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, כִּי הִיא חָכְמָה עֲמֻקָּה וְיֵשׁ בָּהּ חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין שִׁעוּר וְתַכְלִית, אֲשֶׁר עַל פִּי רב אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּבִתְנוּעָה קַלָּה הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמַפְסִידִים וּמְקַלְקְלִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמְּתַקְּנִים לִפְעָמִים, וְהֵם הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם, וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יָדָם כִּי רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ עַל יְדֵי הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים מֵאֲשֶׁר מֵתוּ מִיתַת עַצְמָן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל, וְכַאֲשֶׁר הָרוֹפְאִים הָאֲמִתִּיִּים מוֹדִים עַל זֶה בְּעַצְמָן, שֶׁאִי אֶפְשַׁר לֵידַע חָכְמָה זאת עַל בֻּרְיָהּ, וְהוֹדוּ וְל א בוֹשׁוּ, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִמְנוֹעַ מֵרְפוּאוֹת.