ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ה · קטע י״ד

זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה אֶצְלֵנוּ הַשִּׁפְלוּת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַמְלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵבֶר וָאֵבֶר כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַתָּה הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזּאת נֶעְלָם וְנִסְתָּר אֶצְלֵנוּ בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל כֵּן אֵין אָנוּ זוֹכִים לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית לְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתֵנוּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כָּרָאוּי זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשַׁךְ עָלֵינוּ גַם עַתָּה בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה, הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, הַמְלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל אֵבֶר וָאֵבֶר.