ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ו · קטע ח׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח אַתָּה יוֹדֵעַ תּקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, לְהֵיכָן נָפַלְנוּ וְיָרַדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲשֶׁר יְרִידָתֵנוּ עֲמֻקָּה יוֹתֵר מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶאֱמַר עָלֵינוּ עַל עֵת צָרָה הַזּאת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ" כִּי טָבַעְנוּ "בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנוּ, "הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי", חָזַרְתִּי עַל כָּל הַצְּדָדִים וִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנִּי, וּמָה אוֹמַר וַעֲווֹנוֹתַי עָשׂוּ לִי מַה שֶּׁעָשׂוּ "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי", כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלֵינוּ וְהִצַּלְתָּ נַפְשֵׁנוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה, כִּי הַאַף אֻמְנָם זֶה הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד, כִּי נָפַלְנוּ וְיָרַדְנוּ לְמָקוֹם שֶׁיָּרַדְנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִגָּלוּת מִצְרַיִם, אֲבָל זאת נֶחָמָתֵנוּ בְעָנְיֵינוּ כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנוּ, כִּי כְבָר הִקְדַמְתָּ תְּרוּפָה לְמַכּוֹתֵנוּ כִּי כְבָר נָתַתָּ לָנוּ תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ, אֲשֶׁר בְּגָלוּת מִצְרַיִם לֹא זָכִינוּ לָזֶה עֲדַיִן, וְיָצָאנוּ מִשָּׁם קדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּעַבְדָּא דְבָרַח מֵרִבּוֹנֵיהּ, שֶׁזֶּה גָרַם לָנוּ מַה שֶּׁגָּרַם לָנוּ אֲבָל עַתָּה כְּבָר הִפְלֵאתָ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ כְּבָר תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וּכְבָר זָכִינוּ שֶׁהָיָה לָנוּ כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְגַם זָכִינוּ לְסֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ עַל יְדֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲבָל הָאֱמֶת אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי מִבַּחוּץ לְגַמְרֵי, וַעֲדַיִן לֹא יָצָאתִי מִן הַחֹל אֶל הַקּדֶשׁ כְּלָל יוֹם יוֹם אוֹמַר מַה יְּהֵא בְּסוֹפִי, "קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, לְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה" כָּלוּ כָל הַקִּצִּים שֶׁהָיִיתִי מְצַפֶּה לְהִוָּשֵׁעַ בָּהֶם וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָׁעְתִּי וְלֹא דַי לִי בָזֶה, כִּי אִם עוֹד הוֹסַפְתִּי חֵטְא עַל פֶּשַׁע, פְּשָׁעִים עַל פְּשָׁעִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים אוֹי וַאֲבוֹי לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי אֵיךְ אֲנִי חַי בָּעוֹלָם בִּמְרִירוּת דִּמְרִירוּת כָּזֶה, בְּפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ מַר מִמָּוֶת כָּזֶה, בִּנְפִילוֹת וְהַשְׁלָכוֹת וּזְרִיקוֹת כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּכָל עֵת אֲנִי עוֹלֶה שָׁמַיִם וְיוֹרֵד תְּהוֹמוֹת עֲמֻקּוֹת, וְהִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ מִתַּחַת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר, וּמְקַלְּעִים אֶת נַפְשִׁי כְּמוֹ "בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע", עַד אֲשֶׁר אָפְסוּ הַדִּבּוּרִים וְהַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת לְסַפֵּר מְצוּקוֹתַי וּמְרִירוֹתַי, אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי נִכְסַפְתִּי עַל כָּל פָּנִים, לְקָרֵר מַר רוּחִי וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי, וְגַם זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי, יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר בָּהֶם עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַפְּגָמִים שֶׁלָּנוּ שֶׁל יוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ שֶׁל שָׁעָה אַחַת.