ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ו · קטע ט׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "זאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי", מַה שֶּׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם, וְגִלּוּ לָנוּ שֶׁאֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, עַל זֶה לְבַד תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, וְעַל כּחָם הַגָּדוֹל נִשְׁעָנְתִּי לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה עֲדַיִן מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַל כֵּן בְּכָל עֵת אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל דַּרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶךָ הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל עֵצָה וְעֵצָה יֵשׁ לָהּ כּחַ לַעֲזר וּלְהוֹשִׁיעַ גַּם אוֹתִי וְאִם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים קִלְקַלְתִּי כֻלָּם, אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד רַחֲמִים רַבִּים וְהַצָּלוֹת וִישׁוּעוֹת וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָהֶם לְבַד, אֲשֶׁר לֹא גִּלּוּ אוֹתָם עֲדַיִן בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר עַל יָדָם יֵשׁ לִי תִּקְוָה עֲדַיִן, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְקַיֵּם עֵצוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת כֻּלָּם בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן הַכּל בְּחַיַּי מְהֵרָה וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד.