ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ט · קטע י״א

אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּלֵל תָּמִיד בַּצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְהַחֲיוֹת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם אֲפִלּוּ בְּעֵת רִחוּקָם מֵהַתּוֹרָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רִחוּקוֹ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מָלֵא רַחֲמִים, כִּי עַתָּה אֵין לָנוּ שׁוּם כּחַ וְחַיּוּת וְקִיּוּם כִּי אִם בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ, וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וּלְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם בֶּאֱמֶת, לְהִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי תָמִיד עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁהִיא יְסוֹד וְעִקַּר הַכּל, וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין תָּמִיד, כִּי אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וּבָהֶם נֶעֱלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַדְּבָרִים וְהַחֲפָצִים שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים וַעֲשִׂיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ כֻּלָּם, אֲשֶׁר בְּאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נֶעֱלָמִין הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלָל הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמִי אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה תָמִיד בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּדֶרֶךְ תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת, אֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְהִתְבַּטֵּל מִן הַתּוֹרָה