ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ט · קטע י״ב

וּתְחַזֵּק וּתְאַמֵּץ אֶת לְבָבִי לִבְלִי לִפּוֹל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יוּכַל הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתִּי בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם וְאֵדַע וְאַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה תָמִיד, שֶׁאֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים לְעוֹלָם וְאַתָּה מְנַסֶּה אֶת כָּל אָדָם בְּכָל עֵת, וְאַתָּה מְגַלְגֵּל וּמְסַבֵּב עִם כָּל אָדָם גִלְגּוּלִים וְסִבּוֹת נִפְלָאוֹת, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁהָאָדָם יְחַזֵּק יָדוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד, וְיָקָר וְחָבִיב בְּעֵינֶיךָ מְאד מְאד, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהָאָדָם מְנַשֵּׂא עַצְמוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ הִתְנוֹצְצוּת נִפְלָא מֵעצֶם פִּלְאֵי חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד, עַל יְדֵי צַדִּיקֶךָ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאָחֲזוּ בָּנוּ וְחִזְּקוּ יָדֵינוּ בְּכָל עֵת, וְקָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְהִשְׁמִיעוּ אוֹתָנוּ "שֶׁאֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל"