ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ט · קטע י״ג

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּעֵת בְּסוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר קָרוֹב לָבוֹא עֵת קִצֵּנוּ, וְאַתָּה מְצַפֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁיָּבא גּוֹאֵל צִדְקֵנוּ, וְנַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתְגַּעְגְּעִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וְנִכְסָפִים אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזאת מֵעוֹלָם אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר הִנִּיחַ עַצְמוֹ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם מְאד מְאד, וְהִכְנִיס מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְנַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא גְדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְרַבִּים מִבְּנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ מִתְנַשְּׂאִים "לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ" וַאֲפִלּוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים נַעֲשָׂה מַחֲלֹקֶת וּבִלְבּוּל גָּדוֹל, עַד אֲשֶׁר אֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם חֵלֶק בְּמַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְתָאִיר עָלֵינוּ בַּחֲסָדֶיךָ חִנָּם וּתְגַלֶּה לָנוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע מֵהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִכָּלֵל בָּהֶם, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּבִפְשִׁיטוּת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַנְּהוּגִים בָּעוֹלָם עַתָּה וְאֶזְכֶּה לָבא לְתוֹךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת, עַל יְדֵי הַפְּשִׁיטוּת וְהַתְּמִימוּת וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקֶיךָ וִירֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הַטּוֹבִים וְהַתְּמִימִים הַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם, הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת