ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ט · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין לִי "פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים ראשׁ", רַק בָּאתִי כְּעָנִי בַּפֶּתַח, הַחַיָּב וְהַחוֹטֵא וְהַפּוֹשֵׁעַ, שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ בְּדַעַת מְבֻלְבָּל וּבִלְשׁוֹן עִלְּגִים, מַתְּנַת חִנָּם לְבַד, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְזָכוּ לַחְתּר וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם בִּזְכוּתָם וְכחָם לְבַד תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, לָבא לְפָנֶיךָ עַתָּה גַם עַתָּה, לִשְׁאוֹל וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁתְּחָנֵּנִי מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, הַפָּתוּחַ וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מִשָּׁם תְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְתַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמוֹר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם