ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ט · קטע ד׳

וּתְזַכֵּנִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב וְהָעֵצָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה חִישׁ קַל מְהֵרָה לַעֲבר וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְהַסִּכְסוּכִים וְהַבִּלְבּוּלִים הַמּוֹנְעִים אוֹתִי מִלָּבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵן מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, הֵן שְׁאָר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִפְרָט כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת הַמּחַ, הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל, אֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מְהֵרָה מְהֵרָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה בְּסָמוּךְ לֵילֵךְ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶזְכֶּה לָבא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁם עָלַי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִכָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הַכְּלוּלִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם בָּרָאתָ עוֹלָמֶךָ, אֲשֶׁר בָּהֶם כְּלוּלִים וְנֶעְלָמִים הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הָאֵלֶּה, כְּלוּלִים מִכָּל הַיִּרְאוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַדִּיר אָים וְנוֹרָא, זַכֵּנִי לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַיִּרְאוֹת הָאֵלֶּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה.