ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע י״ג

וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל קוֹל שַׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים, שֶׁהֵם הַחַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, אֲשֶׁר נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ עַל יְדֵי רִשְׁעוּתָם בְּחָכְמוֹת זָרוֹת וְדֵעוֹת נְבוּכוֹת וַאֲפִּיקוֹרְסִית גָּדוֹל וְהֵם אוֹרְבִים גַּם עַל בְּנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְצוֹדִים אֶת נַפְשָׁם לְקַחְתָּם חַס וְשָׁלוֹם וְהֵם דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ, אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ בִּשְׁטוּת חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית וְנָפְלוּ בְּחָכְמָתָם "כְּתֹא מִכְמָר, כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם", בְּעֵת הָרָעָה הַזּאת עַכְשָׁו, בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, בְּחָכְמַת הַטֶּבַע וְהָאֲפִּיקוֹרְסִית אֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר ל א הָיְתָה כָּזאת מִימוֹת עוֹלָם.