ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע י״ד

אֲהָהּ ה', אֵיכָה נַעֲשֶׂה, "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", בְּעֵת צָרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִתְקַיֵּם עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים "וְהָיְתָה עֵת צָרָה לְיַעֲקב אֲשֶׁר כָּמהוּ ל א נִהְיָתָה וְכָמוֹהוּ ל א תּוֹסִיף", כִּי פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת הַזּאת בְּיָמֵינוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, אֲשֶׁר הֵם מְחַבְּרִים חִבּוּרִים רַבִּים בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים בְּדֶרֶךְ חָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא, וּמְפִיצִים אוֹתָם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַכְנִיסִים חַס וְשָׁלוֹם אֶרֶס חִצֵּיהֶם הָרָעוֹת וְהַזָּרוֹת וְהַמָּרוֹת, וְאֵין מִי שֶׁיַּרְגִּישׁ כְּאֵב מַכָּה הַזּאת חֲמל עַל יַלְדֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם הֶעָוֹן הַזֶּה בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְאַחַר כָּךְ "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה" כִּי בַתְּחִלָּה מִתְלַבְּשִׁים עַצְמָם בְּרַמָּאוּת, וְאוֹמְרִים שֶׁרוֹצִים בְּתַקָּנוֹת הַנְּעָרִים, וּמַטְעִים שֶׁרוֹצִים לְהַדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְלַמְּדָם חָכְמַת הַדִּקְדּוּק, וּלְבַלּוֹת יָמִים עַל חָכְמָה זוֹ, שֶׁאֵינָה מֻכְרַחַת כָּל כָּךְ וּמַרְחִיקִין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעִקַּר הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַמֻּכְרָח שֶׁהוּא גְּמָרָא וּפוֹסְקִים, שֶׁהֵם עִקַּר יֵינָה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיפִים פֶּשַׁע עַל פֶּשַׁע, וּמְפַתִּים לִלְמד עִמָּהֶם לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּכְתָבָם, עַד שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָם בְּחָכְמַת הָאֲפִּיקוֹרְסִית, וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַיְּלָדִים בְּיָדַיִם מַמָּשׁ, וְנוֹחֲרִים וְדוֹרְסִים וְטוֹרְפִים וְעוֹקְרִים אוֹתָם בְּיָדַיִם מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.