ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע ח׳

מַלְכִּי וֵאל הָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ, זַכֵּנִי וְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בְּכָל עֵת וָעֵת, וּלְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְנֶה בִּכְלַל הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה מָלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִפְּגַם הַזְּקֵנִים הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, קָרְבֵנִי לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כְבָר הִתְחַלְתָּ לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ, וְאֵין נָאֶה לְךָ לְעָזְבֵנִי זַכֵּנִי מֵעַתָּה לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטָּהֵר בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶהְיֶה רָאוּי לִהְיוֹת נִמְנֶה בֶּאֱמֶת בֵּין הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה "וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי", וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי.