ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ד׳ · קטע ט׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בַּעַל הָרָצוֹן, בַּעַל הָרַחֲמִים, רַעֲוָא דְכָל רַעֲוִין סְתִימָא דְכָל סְתִימִין, עַתִּיק דְּעַתִּיקִין, אֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שְׁל שׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶךָ שֶׁל רַחֲמִים הַכְּלוּלִים בִּתְלֵיסָר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, חוּס וַחֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת דִּין כְּלָל וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּלְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת, כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַפְּשׁוּטִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר אֲבָל עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בּוֹטֵחַ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה לְתַקֵּן אֶת יָמַי הַפְּגוּמִים מְאד מְאד, וּלְהֵטִיב אֶת מַעֲשַׂי, לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר יָמַי שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ עַל כֵּן אֲנִי תוֹלֶה עֵינַי אֵלֶיךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתֶךָ, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, חִישׁ קַל מְהֵרָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת