ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ב · קטע ב׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְכָל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת, הַכּל תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית קדֶשׁ שֶׁהוּא יְסוֹד הַכּל כִּמְבאָר בְּכָל סִפְרֵי קדֶשׁ אֲבָל מִגּדֶל הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ הַיֵּצֶר הָרָע מִנְּעוּרֵנוּ פָּגַמְנוּ הַרְבֵּה בִּפְגַם הַבְּרִית, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי פְּגָמָיו כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּנַפְשׁוֹ עַל כֵּן אֵין לִי עַתָּה שׁוּם דִּבּוּר אֵיךְ לְדַבֵּר בָּזֶה, "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" אַךְ כְּבָר הִזְהַרְתָּנוּ וְחִזַּקְתָּנוּ לָנֶצַח, לִזְעק וְלִצְעק אֵלֶיךָ תָמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטוֹחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ וִישׁוּעָתֶךָ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְלַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי דַרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת הַגְּלוּיוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת בְּסִפְרֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְתָאִיר עֵינֵי דַעְתִּי וְשִׂכְלִי בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְרַחֵק מִתַּאֲוָה הַזּאת וּמֵהִרְהוּרִים הָאֵלֶּה וּלְמַלֵּט נַפְשִׁי מֵהֶם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרְשָׁם וּלְבַטְּלָם מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.