ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ב · קטע ג׳

וּבְכֵן תַּעֲזְרֵנִי בְּכחַ וּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא הַחִצִּים שֶׁהִיא הַתְפִילָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְתִהְיֶה תְפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא דִבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתְפִילָּה בְּחַיּוּת גָּדוֹל כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, שֶׁיִּפְרַח הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ מִפִּינוּ בְּחַיּוּת נִפְלָא כְּמוֹ חֵץ מֵהַקֶּשֶׁת וְיַעֲלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְיִפְעוֹל וְיַעֲשֶׂה בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה עַל יְדֵי הַתְפִילָּה שֶׁתַּצְמִיחַ לָנוּ מְהֵרָה קֶרֶן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי", וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.