ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ג · קטע א׳

"אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה, הַבּוֹחֵר בִּתְפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְכחַ גָּדוֹל, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַכּחוֹת שֶׁבְּקִרְבִּי בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגְבִּיר אֶת הַתְפִילָּה שֶׁהִיא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל מַלְכוּת הָרִשְׁעָה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וּפְנִיּוּת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בִּי כּחַ לְבַטְּלָם, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהוֹשִׁיעֵנִי וְעָזְרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַכּחוֹת שֶּׁבִּי בְּתוֹךְ הַתְפִילָּה וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תְפִלָּתִי תָמִיד בְּכחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְבַטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וּפְנִיּוּת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶזְכֶּה לְגָרְשָׁם וּלְסַלְּקָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי זַכָּה וּנְכוֹנָה וּרְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת לְפָנֶיךָ וְאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא אֶת הַתְפִילָּה מִכִּסּוּיִין דִּילָהּ מִלְּבוּשִׁין דִּקְלִפָּה, לְבָרְרָהּ וּלְזַכְּכָהּ מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת מֵאֲחִיזַת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וּלְהַעֲלוֹתָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין שֶׁהֵם 'חִוָּר סֻמָּק יָרוֹק', שֶׁהֵם אוֹר הָאָבוֹת, עַד שֶׁתִּהְיֶה מְתֻקֶּנֶת בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן, וְיִהְיֶה לָהּ כּחַ לְעוֹרֵר אַהֲבָתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁתְּחַבֵּר אוֹתָהּ עִמְּךָ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה תָמִיד יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵנוּ, יִחוּדָא שְׁלִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְתִזְכּר וּתְקַיֵּם אֶת בְּרִיתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ כַּיּוֹם הַזֶּה, וּתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְמַהֵר לְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת הָאָרךְ הַמַּר הַזֶּה, וְתִגְאָלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיוֹת אֶחָד.