ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ג · קטע ב׳

מָלֵא רַחֲמִים גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִיא שְׁכִינַת עֻזֶּךָ, אֲשֶׁר כָּל הִתְגַּלּוּת אֱלָהוּתְךָ וִידִיעַת רוֹמְמוּתְךָ וּתְשׁוּקַת אֱמוּנָתֶךָ, הַכּל עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחָרְתָּ וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁעִקָּר הַהִתְחַבְּרוּת וְהַדְּבֵקוּת אֵלֶיךָ הוּא עַל יְדֵי הַתְפִילָּה, כִּי הַתְפִילָּה הִיא שַׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם מַכִּירִין אוֹתוֹ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַכּחוֹת בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה תָמִיד, כְּמוֹ שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמְרוּ, הַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ קוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ תָמִיד, בִּפְרַט בְּעֵת הַתְפִילָּה, שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאד, אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר רַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵנוּ בְּרַחֲמִים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכחַ גָּדוֹל עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת לְגַמְרֵי וְנִזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת תָּמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַתְפִילָּה לִכְנס וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד