ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ד · קטע א׳

"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "מַלְכִּי וֵאלהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל, יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע, אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק, אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה, כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻּלָּהּ, אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה פְּלִיאָה דַּעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגָּבָה לא אוּכַל לָהּ, אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ".