ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · קטע י״ד

וְתַעַזְרֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים מִפְּגַם אֲחִיזַת הַזֻּהֲמָה הַנֶּאֱחַז בְּהַגֵּרִים שֶׁמִּתְגַיְּרִין, וְל א יַזִּיקוּ הַגֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ כְּלָל וְתַעֲזר לְכָל גֵּרֵי הַצֶּדֶק שֶׁיִּזְדַּכְּכוּ מְהֵרָה מִטֻּמְאָתָם וְזֻהֲמָתָם, וְתַצִּיל וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁלּ א יִתְאַחֵז וְל א יִתְדַבֵּק בָּנוּ שׁוּם שֶׁמֶץ מִזֻּהֲמָתָם וּמִטֻּמְאָתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִכְּבָר מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ"ם שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם מִקּדֶם וּתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמֵרָמוּת רוּחָא, וּתְזַכֵּנוּ לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלַי כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיּוֹת, הַצִּילֵנִי נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי גֵאוּת וּפְנִיּוֹת וְגַסּוּת הָרוּחַ אֲשֶׁר הֵם תּוֹעֲבַת לִבְּךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב", זַכֵּנִי לְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאֶהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינַי לְמַטָּה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתִי הַפְּחוּתָה וְהַשְּׁפָלָה מְאד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.