ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · קטע ט״ו

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, מָגֵן עֶזְרֵנוּ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵחֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁנּוֹטְלִין גְּדֻלָּה לְעַצְמָן מֵאֲלֵיהֶם כִּי ל א נִתַּן לָהֶם הַגְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל, רַק מִתְגָּאִים עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל, וּמִתְנַהֲגִים בְּרַבָּנוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת וּמִתְגַּבְּרִין עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְאד, וְהֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת