ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · קטע ט״ז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם, מַה נּאמַר וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ הֲל א כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", הַצִּילֵנוּ מֵהֶם שָׁמְרֵנוּ מֵהֶם, הָגֵן בַּעֲדֵנוּ בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מַנְהִיגֵי אֱמֶת אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים בָּהֶם, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מַזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁהֵם הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁלּ א יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְהַזִּיק לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, ל א בְּגַשְׁמִיּוּת וְל א בְרוּחָנִיּוּת, וְל א תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָה כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְתַכְנִיעַ וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל מֶמְשַׁלְתָּם וְהִתְנַשְּׂאוּתָם שֶׁל כָּל הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וְתִטּל חֶרֶב הַגַּאֲוָה מִיָּדָם "וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר" וּתְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִשּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם יאמַר ה', אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ", וּתְבַטֵּל מִדַּת הַגַּאֲוָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.