ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״א · קטע ב׳

רַחֵם רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח חוּס וַחֲמל עָלַי וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה חֲזָקָה כָּזאת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל כּחַ אֲמִתַּת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כּחַ לְהוֹצִיא גַם אוֹתִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁיָּרַדְתִּי לְשָׁם עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ", תֶּן לִי עֵצָה שְׁלֵמָה עַתָּה בִּמְקוֹמִי בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה זַכֵּנִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת, בְּאוֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בְּכָל עֵת וְלִהְיוֹת סָמוּךְ וְקָרוֹב אֵלֶיךָ תָּמִיד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וְהַדַּרְגּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתֶּךָ, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וְאַתָּה מְמַלֵּא כָל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִמָּךְ, "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"