ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״א · קטע ד׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי, אָבִי גוֹאֲלִי וּפוֹדִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ עצֶם רַחֲמֶיךָ וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי, וְכַמָּה נִפְלָאוֹת וְנִסִּים וְטוֹבוֹת בְּלִי שִׁעוּר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, וְאֵיךְ תּוּכַל לְהִתְאַפֵּק כָּל כָּךְ מִלַּעֲזוֹר וּמִלְּהוֹשִׁיעַ לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הֲלֹא אֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וְאַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִן הָאֱמוּנָה לְעוֹלָם, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלַי, רַק תְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְדַבֵּר וּלְהוֹדִיעַ הָאֱמוּנָה בְּפִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְזַכֵּנִי לֵילֵךְ וּלְהִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כְּלָל, וְלֹא אֲדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּאי בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת שֶׁאֵינָם כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא אֶחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת