ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע י״ב

וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי תָמִיד לְצַמְצֵם אֶת שִׂכְלִי, שֶׁלּ א אַתְחִיל לְהִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לָדַעַת מַה לְּדַבֵּר עִם חֲבֵרַי, וְלָשׂוּם סְיָג לִדְבָרַי לִשְׁתּק בְּמָקוֹם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁתּק וְל א אֶהֱרס אֶת הַגְּבוּל חַס וְשָׁלוֹם, בְּאפֶן שֶׁלּ א אֶכְנוֹס חַס וְשָׁלוֹם בְּקֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת שֶׁאָסוּר לִי לַחֲקר וּלְהַקְשׁוֹת וְתָגֵן עָלַי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלּ א יָבוֹאוּ עַל לִבִּי וְדַעְתִּי הַחֲקִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֲשֶׁר אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם.