ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע ט״ז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע תָּמִיד, רָם וְנִשָּׂא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ תִּשְׁכּן "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָּתֶן" לָנוּ נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁאֵלָתֵנוּ וְעַמֵּנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת מִלְּפָנֶיךָ וְתַעַן וְתֹאמַר "נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר" וּתְגַלֶּה עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים טוּבְךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כִּי ל א תָמְנוּ כִּי ל א כָלוּ רַחֲמֶיךָ לְעוֹלָם, וַעֲדַיִן אַתָּה עִמָּנוּ תָמִיד כִּי ה' אִתָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ וְעִמָּנוּ וְקָרוֹב לָנוּ גַם עַתָּה "כִּי ל א יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל"