ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע י״ז
טוֹב וּמֵטִיב, מָלֵא רַחֲמִים, הַחֲיֵינוּ נָא, הֲשִׁיבֵנוּ נָא, "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" עוֹרְרֵנִי נָא, הֲקִיצֵנִי נָא, אַתָּה ה' חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, הָקֵם "עַל סֶלַע רַגְלָי כּוֹנֵן אֲשׁוּרָי", אַמְּצֵנִי וְחַזְּקֵנִי נָא בְּיִרְאָתֶךָ וּבַעֲבוֹדָתֶךָ, "אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱל הֵי יִשְׁעִי" אַמֵּץ וְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְאֶבְטַח בַּה' וְל א אֶמְעַד לְעוֹלָם, וְל א אֶפּל בְּדַעְתִּי מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְל א אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה', וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" אֶבְטַח בְּשֵׁם ה' וְאֶשָּׁעֵן בֵּאל הַי, כִּי ל א תַעֲזב אוֹתִי לְעוֹלָם וְנִזְכֶּה לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת "מְל א כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ בְּכָל עֵת וָרֶגַע אֱל הוּתְךָ עָלֵינוּ, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי מְל א כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, וְאַתָּה מְמַלֵּא כָל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי ל א אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', הֲל א אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא" וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", וְנֵדַע וְנַכִּיר וְנַרְגִּישׁ בְּכָל עֵת יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עָלֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וּמִפָּנֶיךָ ל א אֶסָּתֵר וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי תָּמִיד לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְאֶזְכֶּה לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד תָּמִיד מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל אֶצְלֵנוּ שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת יַחַד, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה עִם הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, אֲשֶׁר הֵם שׁוֹאֲלִים "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְנִזְכֶּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל, וְתַכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר ל א נֵדַע, כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר.