ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״ד

אָדוֹן, הָקֵל עֻלֵּנוּ, וּשְׁלַח יֶשַׁע לְגָאֳלֵנוּ חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְתִגְאוֹל וְתִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּנְיַן עוֹלָם עֲדֵי עַד, וְיָשׁוּבוּ כּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָם וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַכָּלוּל מֵהַשָּׂגַת בֵּן וְתַלְמִיד דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה וְנִזְכֶּה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱל הִים וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מֵרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, וּמִכָּל מִינֵי טֵרוּף הַדַּעַת, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חַטָּאִים וּפְגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וּלְפַרְנָסָה טוֹבָה מֵאִתְּךָ, וְיָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה.