ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״ו

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב שֶׁפַע טוֹבָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, כִּי אַתָּה "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה, וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" וְנֶאֱמַר. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדלוֹת שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתָּם תִּתֵּן לָהֶם יִלְקטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב".