ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״ז

מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְתֵן לָנוּ מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁיְּמַהֵר וְיָחִישׁ לְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל הָעֲוֹנוֹת וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנִּלְכַּדְנוּ בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ חַיָּבִים מְאד, אֲשֶׁר הִקְשִׁינוּ עָרְפֵּנוּ וְל א הִתְגַּבַּרְנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁפָּגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדּוֹ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ, וִיעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁנִּהְיֶה מֻבְטָחִים מֵעַתָּה לְהִנָּצֵל מִכָּל רָע וְל א נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְל א נַעֲשֶׂה מֵעַתָּה שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְל א נִפְגּם עוֹד שׁוּם פְּגַם כְּלָל, וְל א נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת יָמִין וּשְׂמאל וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ עַד הֵנָּה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יַעֲזב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו, וְיָשׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱל הֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְל חַ".