ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע ו׳

וְעַתָּה אָרִים קוֹלִי וְאֶקְרָא אֲלֵיהֶם בְּקוֹל מַר וְאַעַן וְאמַר, צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם, אַבִּירֵי הָרוֹעִים, מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, קוּמוּ נָא עִמְדוּ נָא, עוֹרְרוּ נָא, הִתְיַצְּבוּ נָא, חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, עִמְדוּ נָא בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם כִּי הֲל א אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם הוֹדַעְתֶּם לָנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַנְּשָׁמָה כְּשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת לְמַעְלָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק לְמַעְלָה וְל א לְמַטָּה, אֲפִלּוּ אִם נִסְתַּלְּקָה לְמָקוֹם שֶׁנִּסְתַּלְּקָה, רַק עִקַּר שְׁלֵמוּת הַנְּשָׁמָה הוּא כְּשֶׁהִיא לְמַעְלָה לְמַעְלָה שֶׁתִּהְיֶה לְמַטָּה לְמַטָּה גַּם כֵּן, וְתָאִיר בִּבְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, לְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, וּלְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְהוֹדִיעָם כִּי ה' הוּא הָאֱל הִים, לָדַעַת כִּי יֵשׁ אֱל הִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, כִּי יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקּדֶשׁ וְעוֹלָמוֹת הַרְבֵּה שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ תָמִיד, וְעוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם, וְאַף עַל פִּי כֵן עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, כָּאָמוּר. וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר, מִגְּלוּמֵי גּוּשׁ, מֵחֲסֵרֵי דֵעָה, מֵרֵיקֵי שֵׂכֶל, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ